Elzhi - The Preface - 2008

Elzhi - The Preface - 2008

אלזיי הוא עוד אחד מהאומנים המוכשרים הרבים שנקשרו איכשהו (טוב, דילה במקרה הזה) למשפחת סלאם ווילאג' ופרצו בעזרתם מסצנת ההיפ הופ הדטרויטית לתודעה של כולנו. בעיניי, כמה דברים מפרידים בינו ובין ה"שאר", ראשית כל - היכולת הליריקלית שלו. אלזיי הוא הכותב הכי מוכשר שעבר בסלאם ווילאג' לדורותיהם. ודבר שני.. וואו, הוא אולי השם הגדול היחיד שנותר בחיים. הרבה על הקריירה של אלזיי לפני הווילאג' אין מה לספר - הוא עבד על ספק מיקסטייפ ספק אלבום שראה אור רק לאחרונה, לאחר מכן התיידד עם דילה, ולבסוף ב 2001, קצת אחרי שג'יי די וסלאם ווילאג' (שאז כלל את באטין ו T3)  הלכו בדרכים נפרדות, הוזמן ע"י T3 להתארח בכמה טראקים באלבום הקרב שלהם. במהלך ההקלטות מסתבר שהיה ניצוץ בין השלושה, ומאז אלזיי הוכר כחבר רשמי. לא רציתי לחפור פה על הביוגרפיה שלו אבל אני חושב שהקטע שהסברתי די חשוב..  לאחר 8 שנים של עבודה עם סלאם ווילאג' הגיע הזמן שאלזיי יעבוד על אלבום סולו רציני משלו, ב 2008 זה סוף סוף קרה כש The Preface הגיע למדפים. 
מהרגע שלחצתם פליי, אחד הדברים הראשונים שתשמעו באינטרו יהיה אחד מהשכונה מעודד את אלזיי ל show these motherfuckers what a classic is ... יש שיגידו הצהרת כוונות די מוגזמת בהתחשב בזה שהאלבום בקושי התחיל, אבל אלזיי מראה לנו מהר מאוד שהוא דובק במטרה. הטראק הרציני הראשון הוא The Leak, בלאק מילק, שמפיק את רוב האלבום הזה מצליח לשעמם עם ביט קיצ'י בטירוף, ואלזיי חושף בפנינו קמצוץ מהסקילז שלו. את החבילה המלאה אנחנו מקבלים בטראק הבא, Guessing Game, שהוא "משחק (תרתי משמע. תשמעו את הפזמון, יש שם הוראות) ניחושים", ובכלל רעיון מאוד מקורי ומגניב מצידו של אלזיי שמשנה את המשמעות, אני בטוח שלא הבנתם כלום ואני בספק אם ציטוט יעזור (בגלל זה אתם אמורים לשמוע את השיר), אבל בכל זאת:
She knew this one-minute man who use to bust in one sec-
-retary. It was a dude named Kev
He went to church on a Sunday and turned his back on the rev-
-olution. Bet, you caught on yet?
בלאק מילק גם נשמע הרבה יותר משופשף, ומספק את הסחורה בטראק הנפלא הזה, שהוא דוגמא קטנה מהקונספטים המאוד מתוחכמים שמאפיינים את אלזיי ומחכים לנו בהמשך.
Motown 25 הוא הבא בפלייליסט. ההתארחות של רוייס כנראה גררה הרבה תשומת לב והפכה את הטראק הזה למוצלח ביותר מבחינה מסחרית, ואני שואל.. למה? אלזיי פשוט רוצח פה את רוייס, שאפילו מוצא זמן להתנצל בוורס שלו, בטענה שהוא עישן קצת לפני. Brag Swag הוא עוד תצוגה מעולה של אלזיי וביט מעולה של בלאק מילק, הדבר היחיד שדי הרס לי זה הסקראצ'ים הנוראיים האלה בהוק, שבלעדיהם היה די טוב. ב Colors אלזיי שוב שולף קונספט קצת חרוש, כשהוא כביכול מלמד ילדים את הצבעים (בחיי שלא ידעתי שצריך לעשות את זה). מסתבר שהדבר היחיד שהילדים הבינו הוא שאלזיי הוא ה-שיט (ולא התערבתי פה..). אם נדלג על רמיקס מיותר נגיע היישר ל D.E.M.O.N.S., חוויה די מצמררת אם תשאלו אותי, בעיקר בגלל הביט של בלאק מילק שמפגין בכלל לכל אורך האלבום את היכולת שלו לעבוד על סגנונות שונים לגמרי.. ואלזיי, שמסתבר שיש לו גם צד די אפל. אם אתם עדיין עוקבים, אתם חייבים להסכים איתי שאלזיי לא איכזב אפילו פעם אחת עד עכשיו, הפאקים היחידים הגיעו מצידו של בלאק מילק וגם עליהם אפשר לסלוח לו. ההערכה שלי לאלבום רק גוברת עם Talking In My Sleep, השיא של אלזיי, שנותן פה את אחת התצוגות הליריקליות הגדולות שאני זוכר, באלבום הזה ואולי בכלל. תיאור מצמרר של חלום/סיוט, עם סיפור כל כך מורכב שייקח לכם זמן לעכל. כמה שזה גאוני לרפרפ שורה כזאת:

Now, the downstairs looked like upstairs
And upstairs looked like downstairs

ואחרי כמה שניות כזאת:
 I dropped the gun, then headed back up the downstairs
ההפקה של בלאק מילק מאוד מחמיאה לליריקס, והופכת את הטראק הזה לחוויה כמעט מושלמת.
תראו.. אני יכול לשבת פה עוד הרבה זמן ולפרט על כל שיר, אבל זה פשוט לא הכרחי.. כל מה שלא פירטתי הוא טראק פחות מדהים, הרי אחרי אלבום כזה אתם בטח כבר יודעים שאלזיי לא יאכזב אותכם. 
אז... האם האלבום הזה הוא קלאסיקה כמו שהובטח לנו? הטכניקה והליריקס של אלזיי לא נתונים לוויכוח, אבל משהו באלבום כיחידה אחת פשוט לא משדר את ההרגשה הזאת, אבל.. לא משנה מה תאמרו, האלבום הזה הוא פשוט יצירת היפ הופ מדהימה.