Shad - The Old Prince - 2007

Shad - The Old Prince - 2007

אין ספק ששאד הוא אחד האמסיז הכי מוכשרים בדור הנוכחי, הוא הראה לנו את זה באלבום הבכורה המעולה שלו שהוא יצר לגמרי לבדו (הפקות, טקסטים, ואפילו הכסף, פשוט תקראו את זה), ללא שום עזרה מלייבל, עזבו איזה תאגיד מסחרי, גם לייבל עצמאי לא עזר לו כאן. בכל מקרה, כנראה שהאלבום הראשון שלו גרר את תשומת ליבם של כמה CEO's (שזה מנהלים.. פשוט התאים לי יותר במשפט), כי Black Box Music (כן.. זה לייבל) החליטו להחתים אותו, ולהוציא את האלבום הבא שלו דרכם. כמובן שאז הופיעו להם אלמנטים חדשים ששאד אפילו לא חלם עליהם שנתיים לפני, הבולט מביניהם הוא פרסום, עם כל הכבוד לסקילז שלך, אתה צריך גם את זה. אה כן.. למי שתוהה, בלאק בוקס הם לייבל עצמאי, אני די בטוח שלשאד היה חופש בחירה כאן. אם כבר בחירה, אז גם מאחורי השם של האלבום ששאד בחר לעצמו עומדת סיבה, אולי כבר עליתם על זה, או שבכלל לא שמתם לב לשם, אבל לאלבום הזה קוראים "הנסיך הזקן", וזה בעצם הקונספט שעליו בנוי רוב האלבום, אבל... נסיכים לא אמורים להיות.. צעירים? וקרויים מלכים לפני שהם יהיו זקנים? שאד מבטא פה את הדאגה שאני בטוח שקיימת כמעט אצל כל ראפר מחתרתי, החשש הזה שהם פשוט פיספסו את ההזדמנות שלהם לפרוץ לתודעה (במקרה שלו ושל רבים אחרים, אני, ואני בטוח שגם כל חובב היפ הופ אחר, היה מעדיף שזה לא יקרה).
נעבור למה שחשוב באמת, מבחינה ליריקלית שאד שמר על הרמה הגבוהה שהוא הציב לעצמו עם האלבום הקודם, היכולת הזאת לדבר על המצב הירוד בקהילת השחורים, וטראק אחרי זה להצחיק את המאזין עם כמה סיפורים משעשעים על ההתמודדות שלו בעולם, נותרה כמו שהייתה, אליה מתלווים ביטים שלשם שינוי לא הוכנו במרתף של שאד (לא שזה היה רע), אלא מוקססו וסומפלו ע"י כמה מפיקים קנדיים שלא נראה לי שהשם שלהם הוא פרט חשוב, אני בספק אם אתם מכירים אותם (אממ.. אולי חוץ מ slakah the beatchild). אורחים אין פה בדיוק, חוץ מכמה קטעי ספוקן וורד של אנשים ששוב.. אני לא יודע אם שווים איזכור.
מבחינת המבקרים לפחות האלבום הזה מאוד הצליח, והוא היה מועמד למספר פרסים בסצינת ההיפ הופ המחתרתי הקנדי (טוב.. הוא לא זכה באף אחד מהם).
המכירות כמובן היו יותר משמעותיות מבאלבום הראשון, אבל עדיין לא הפכו את שאד למיליונר, בלשון המעטה.
____________________________________________________________________________________

1. Intro: Quest For Glory
אם דיברתי קודם על הקונספט של "הנסיך הזקן", פה זה בא לידי ביטוי בפעם הראשונה, הטראק הזה הוא בעצם ההקדמה שכתבתי לכם קודם במילים אחרות + הוורס הראשון של שאד באלבום.
אם אתם באמת רוצים להכנס לקטע של האלבום, תשמעו את זה.

2. I Don't Like To
ליריקס שחצניים בטירוף שלא כל כך מתאימים לשאד, אבל בעצם מצדיקים אותו.
קיבלנו פה טעימה מאיך רוב האלבום הזה ישמע מבחינת הפקות, סאונד רענן, קליל, וקצת ג'אזי כזה שתמיד בא בטוב. אהה כן.. הטראק הזה הוא משהו כמו סינגל, אני לא יודע אם הוא נחשב רשמית אבל יצא לו קליפ.

3. What We All Want feat. Kamau and Relic the Oddity
טראק מקורי שמבוצע מצויין, כן.. גם האורחים, שדווקא גונבים את ההצגה. שאד והחברים שלו מרפרפים על השאיפות המוגזמות של אנשים בחיים, ואחרי כל וורס מגיע איזה איש חכם שמסביר למה באמת צריך לשאוף.. שווה שמיעה.

4. Brother (Watching) feat. B and F Kabango
בזאת הגענו לשיר הכי טוב באלבום לדעתי, וגם אולי השיר הכי טוב (או לפחות קרוב) של שאד בכלל, שמגיש את הוורסים שלו מכל הלב (עם כמה שאני שונא את המושג הזה), בזמן שהוא מדבר על משהו קרוב לליבו, הסטריאוטיפ הכושי הטיפוסי (ראפ, כדורסל, ו... זהו), וההשפעה הרעה שלו על נערים שחורים.
"So young blacks don't see themselves in
Scholastic pursuits
Or the more practical routes
It's makin tracks or it's hoops
Or God-forbid movin packs for the loot
"Even with this music we so limited - it's rap or produce
גם הביט הזה מעולה ואחד הטובים שתשמעו פה, הרבה בזכות סאמפל שחרשו לו בשיר את הצורה אבל הוא רק מוסיף (טוב יותר ממוסיף, רוב הביט בנוי עליו). אהה כן.. לשיר הזה גם צולם הקליפ השני באלבום.

5. Now A Daze
וואו.. אם תחפשו במילון הגדרה לפלואו, צריך להיות ליד קישור לשיר הזה (בהנחה שזה מילון אינטרנטי), פשוט זרימה כל כך חלקה, כל כך.. זורמת. בדרך כלל שזורמים טוב על ביט מעולה התוצאה היא שיר מצויין, מה שבטוח שבמקרה הזה זה נכון. כמו ששאד אומר פה בעצמו, צריך קצת יותר מביט מקפיץ בשביל ששיר יהיה טוב, הקצת הזה הוא בדר"כ ליריקס.

"And you need more than beats for a dope track
Even with more hooks than a coat rack
And more hot lines than 1-800 phones
"That's why most cats in this rap game just don't last

אם קראתם את השורות האלה תבינו שגם את זה יש פה.

6. The Old Prince Still Lives At Home
זוכרים את וויל סמית'? הנסיך הטרי? הנה הוא מתקמבק, רק כאמסי אחר, והפעם כ.. נסיך הזקן (זה הקונספט של האלבום למי ששכח), שבאופן לא מפתיע עדיין גר עם ההורים, שמשלמים לו על החשבונות, מכינים לו אוכל, ו.. הבנתם את הקטע. הטראק הזה הוא השיא של האלבום מבחינת ההומור, ולמען האמת הוא מאוד משעשע, במיוחד הקטע שהביט נגמר ושאד מתחיל פריסטייל, בגלל ש.. לא היה לו מספיק כסף לשלם עליו.
הנה קליפ נאמבר 3.

(כן.. גם הקליפ הוא משהו כמו "מחווה" (זה נשמע יותר טוב באנגלית) לוויל סמית')

7. Out Of love Pt. 2
עוד שיר משעשע, הפעם על הבעיות של שאד עם הנשים. חלק 1 היה באלבום הקודם של שאד, ואם תשאלו אותי זה יותר טוב.

"And he goes home and he pouts because
Well first of all, his ears hurt from shoutin stuff
Trying to flirt when the sound is up
So he already feels down and plus
He just got clowned and stuck out so many times 

"That now hes out of touch

בנוסף הביט פה ממש מגניב, אני די בטוח בעצמי שאני אומר שלא שמעתם הרבה דברים בסגנון.. בכלל הסאונד של השיר הזה מאוד מיוחד, ואם הייתי ממליץ ספציפית על שיר אחד (אני כבר הייתי ממליץ על כל האלבום, אבל זה רק אני) יכול מאוד להיות שזה יהיה זה.

8. The Last Three Years Interlude
לא יותר ממלודיה נחמדה..

9.  I Heard You Had a Voice Like An Angel - Psalm 137
שאד מציג לנו את הבעיה של ה"היפ הופ" המודרני (או לפחות המיינסטרימי), ועורך הרבה השוואות לדת..

"Fools wanna make stars instead of music that's smart or special
Because art at a level that's real can be harder to peddle
Business prefers a market that settles for 2nd rate
Kill the true artists martyr the rebels
That's the system and its straight from the heart of the devil"

אחד מהטראקים המיוחדים שיש באלבום הזה, ובכלל אחת מהיצירות האהובות עליי של שאד.

10. Compromise
צריך להתפשר בחיים. זה הפתרון של שאד לשיר הקודם? בכל מקרה זה נשמע קצת נדוש, אבל סה"כ זאת אחלה שמיעה, וקיבלנו עוד קליפ.

11. Exile
או.. דברים כאלה אני אוהב! טראק על טמטום של אנשים, מבוצע בכזאת שנינות, על הביט הכי מגניב באלבום הזה, והוק שיותר טוב מכמה וורסים ששמעתי.

"This wisdom of man
Is foolishness to God
Don't build on the sand
Or trust in the odds
Be shrewd as the snakes
And innocent as doves
Don't succumb to hate
Overcome hate with love"

12. Get Up
זה קשה לכתוב טקסטים מצפוניים ולא להשמע פלצני רצח בו זמנית, שאד (ולא בפעם הראשונה), עושה את זה כל כך טוב. הנושא אומנם די דומה לכמה טראקים אחרים אבל זה עדיין נשמע מרענן, וזה מתאים בול לסיים אלבום כמו זה.
i like it

13. Outro feat. Kamau
 קצת ספוקן וורד.. הבנתם את הקטע.
____________________________________________________________________________________

מתחילתו ועד סופו, "הנסיך הזקן" הוא ללא ספק אחד הדברים הכי טובים שיצאו ב 07', והוא גם שם את שאד באופן רשמי בליגה של הגדולים, אנחנו לא מדברים פה על איזהבתופעה חולפת, הבנאדם הזה נשאר כמו שהוא מהאלבום הראשון וממשיך לספק לנו את צרכי המוזיקה הבסיסיים שלנו.. הייתי קורא לזה "הכל כלול", שאד מעלה לך חיוך, נותן לך קצת חומר למחשבה, וסביר להניח ממכר אותך לאומנות שלו, וכל זה במשהו כמו 4 דקות בממוצע.
יודעים מה? גם אם אתה אידיוט שאין לו כוח להקשיב לכל "הזיוני שכל" האלה, הביטים פה כל כך טובים שזה יעניין גם אותך, שאד ריכז סביבו, ולא רק באלבום הזה, צוות מפיקים שעושים עבודה לא פחות טובה וחשובה ממנו, למרות שאני בטוח שגם על ביטים מעפנים הוא היה עושה את הפלאים שלו.
לסיכום, שאד לא רק מוכיח לנו שהגיע כבר זמנו להיות המלך (כן.. שוב הקונספט הזה), אלא גם שהוא יכול ומוכן להצעיד את ההיפ הופ לעבר העתיד, ואולי גם סוף סוף לשים את ההיפ הופ הקנדי על המפה.

הורדה:
http://www.mediafire.com/?6cwv95c1jdcd626

Read more...

Edo G Featuring Pete Rock - My Own Worst Enemy - 2004

Edo G Featuring Pete Rock - My Own Worst Enemy - 2004

(הנה, חזרתי לתוכנית..)

לאחר שני אלבומים מצויינים (טוב... הראשון, למרות שהשני גם לא גרוע), אדו ג'י חוזר עם אלבום נוסף, שנתיים אחרי הקודם. הפעם הוא החליט לקחת את זה צעד אחד קדימה ולנצל את הקשרים שלו עם פיט רוק עד הסוף, זה בהנחה שהסוף זה לעבוד ביחד על אלבום. 

אז כמו שהבנתם, פיט רוק הוא המפיק באלבום הזה, להוציא שלושה שירים (שזה 30% בהתחשב בזה שהאלבום בנוי רק מ 10 רצועות). שהחדשות על מעורבתו של פיט בהפקה של האלבום זלגו הציפיות היו גרנדיוזיות, אדו סוף סוף היה בדרך לעשות משהו שהוא לא בום באפ בוסטוני, הוא היה בדרך לעבוד עם אחד מהמפיקים הגדולים שהעולם ידע, ככה זה שאתה אחד מהיחידים שמקבלים הרבה כבוד במחתרת הניו יורקית שאתה בכלל לא גר שם. גם מניו יורק, מאסטה אייס - אחד האמסיז הנחשבים בתעשייה ו"חבר" של אדו לעתיד מתארח פה בטראק אחד. דיאמונד די, שאתם מכירים בתור מפיק זורק פה וורס וגם פיט רוק בעצמו מתארח בכמה שירים.

ובכל זאת זה אלבום של אדו ג'י, חייב להיות פה קצת בוסטון. האורחים הנותרים הם קראמבסנאצ'ה, אחד האמסיז הכי איכותיים שיצאו ממדינת השעועית, וגם ג'יישאון, אמסי ככה ככה שמתארח פה הרבה, האלבום הזה שימש לו משהו כמו טרמפולינה לשאר הקריירה שלו. 

מכירות? האלבום ממש לא מכר משהו, אבל זכה לרגעי התהילה שלו כמה שנים לאחר שהוא שוחרר (בואו נגיד שאם היום תשאלו כל היפ הופ הד ממוצע הוא יכיר את זה)

ביקורות? האלבום נחשב ע"י רבים לאחד הדברים היותר טובים שיצאו בשנים האלה, גם פיט רוק קיבל פה הרבה קרדיט מהתעשייה (תכף אני אחלוק על זה...).

בכל מקרה הטיפוס השני של המבקרים, אלה ששמעו דבר אחד או שתיים טובים בחיים שלהם הגדירו את האלבום הזה משהו כמו "אלבום נחמד מאוד, אבל עם הרבה נפילות".

למי להאמין? כבר נראה (בהנחה שאתם סומכים עליי כמבקר שלכם להיום)

_________________________________________________________________________

1. Boston

טראק ראשון, ללא ספק אחד הדברים הכי טובים שאדו עשה, ואני חושב שאני גם יכול להגיד בפה מלא שזה גם אחד הדברים הכי מעניינים שפיט רוק הפיק, אולי דווקא בגלל שזה נשמע כמו משהו שפרימו היה עושה.

אדו מדבר פה בערך על הכל, אם תקשיבו לליריקס תרגישו כאילו זה אינטרו לאלבום (בהתחשב בזה שהוא מדבר על בוסטון, העבר שלו, המצב שלו וכל זה)..

I’m a throwback from the ‘90s"

whose return is timely

"or hip hop consciousness that’s grimey

למרות שאם שמעתם את החומרים הקודמים שלו אולי קצת נמאס לכם לשמוע אותו מתבכיין, זה עדיין שיר מעולה, וגם הכי טוב באלבום לדעתי.

2. Just Call My Name

הביט הזה נחמד, אבל הוא קיצ'י בטירוף.

אדו שוב מתלונן על הקריירה שלו, הליריקס שלו טובים אבל אנחנו יודעים כבר "שהוא אמסי מעולה וכל השאר לא".

אממ.. נקסט.

3. Voices

בחיים שלי לא חשבתי שאני אתאכזב מפיט רוק פעמיים ברצף, מה שאמרתי על ההפקה הקודמת מתאים גם לזאת אבל משום מה תמיד אהבתי את הוויב של השיר הזה, מדכא.

4. School'em feat. Jaysaun

הנה אדו ג'י החיובי שכולם מכירים

Stop writing rhymes, start writing essays"

Cuz long gone are your best days

We count our blessed days

"We look ahead to them next days

נכון, זה נדוש רצח אבל קצת חיוביות אף פעם לא תזיק (וגם שיר קצת פחות אגואיסטי לשם שינוי), וג'יישאון שהזכרתי קודם תורם פה את הוורס הראשון שלו באלבום ונשמע לא רע בכלל. בנוסף לזה פיט רוק גם סימפל חומרים קצת פאנקים ועשה פה אחלה ביט.

5. Streets Is Callin' feat. Diamond D and Jaysaun

דיאמונד די מפיק את זה, הגיע הזמן לריענון קטן. בכל מקרה להפקה הזאת יש פוטנציאל ענק, רק חבל שזה נשמע כמו סקיצה חצי גמורה. קחו לדוגמא את הקסילופון הזה (או מה שזה לא יהיה.. נו, הצליל המעצבן הזה במעברים) שנשמע כמו מה שהיה לכם בחדר שהייתם קטנים, באמת שאני לא מבין מה הבעיה בסקראצ'ים.

דיאמונד די גם תורם פה וורס ונשמע לא רע בכלל, אדו שומר על הרף.

6. Pay The Price feat. Jaysaun

קצת אגו טיפוסי וטוב, על מצע ביט מעולה של פיט רוק. 

ג'יישאון מתארח גם בטראק הזה ולפי דעתי גונב את ההצגה, והוורסים של אדו (וגם ההוק שהוא מבצע) רק מוסיפים.

7. Wishing feat. Masta Ace

את זה אתם בטח מכירים.. אולי בגלל שזאת אחת ההתארחויות הטובות שמאסטה דפק, ואולי גם כי זה ראפ פוליטי במיטבו (טוב.. כמעט). מאסטה ואדו מראים לנו שהם עובדים טוב ביחד, ומי שעקב אחר המשך הקריירה שלהם בטח גם יודע את זה.

ביקורת נגד הממשלה, נגד החברה שהם חיים בה, וסתם דברים שמעצבנים אותם, הליריקס של השיר האלה הם סוג של תקווה לעתיד..

I wish we'd get this shit figured out"

And stop goin' the trigger route
"And actin' all niggered out

..

I wish the world didn't give us funny looks"

Think we all just dummies and crooks
"Athletes and entertainers singin' hooks

ונאמר אמן.

אגב שמתם לב שאחד הביטים הכי "מנעימים" באלבום בכלל לא הופק ע"י פיט רוק? נקודה למחשבה.

8. !Right Now

חוץ מההוק שחופר ברמות זה אחלה של שיר, אדו עם אחלה וורסים, ופיט רוק שהפעם עושה את העבודה כמו שצריך גם בהפקה וגם בוורס שהוא זורק.

הנה כמה פנינים מפיו של אדו..

So I'ma ride it til the wheels fall off it"

Cause when I'm dead and gone they still gonna profit
Bring it back to the golden age

when we would run up on niggaz and

"overthrow the stage

9. Stop Dat feat. Krumbsnatcha and Jaysaun

קראמבסנאצ'ה וג'יישאון מצליחים להרדים אותי, גם הביט לא משהו.

10. Revolution

אחלה ביט של ד'יגיי רבולושיין (לא יכלו לבחור שם יותר מקורי לטראק..?), אדו נותן אחלה וורסים וכמכלול השיר הזה בכלל נשמע לי כאילו מקומו באחד מהאלבומים הקודמים שלו.. אבל למי אכפת, זה אחלה של ביצוע לסיום.

_________________________________________________________________________

יצא לי להתקל בהרבה אנשים שחשבו לעצמם מה תהיה התוצאה אם אדו ג'י היה עושה אלבום משותף עם פרימו, ואם זה היה נותן פייט לזה.. ובכן אני לפחות חושב שהתשובה חד משמעית לגמרי, קודם בגלל שההפקות של פרימו מתאימות הרבה יותר לאדו, ודבר שני.. פיט רוק פישל בענק ברוב האלבום הזה מבחינת ההפקה,

עם כל הצער שבדבר גם הסול בראד'ר האגדי לא תמיד קולע עם ההפקות שלו. 

בכלל, כמו שכתבתי על אחד מהטראקים,  ההפקות באלבום נשמעות לרוב כמו סקיצות שהיו יכולות להשמע הרבה יותר טוב אם היו משקיעים בהן עוד קצת, ואני לפעמים חושב שזה נשמע כמו ניסיון של פיט רוק לעשות משהו קצת שונה, שבבירור לא נשמע כל כך טוב.

עוד שאלה שאני נתקל בה הרבה היא "האלבום הזה נגד הראשון, מי לוקח?". לצערי גם כאן התשובה חד משמעית, האלבום הראשון של אדו הוא ללא ספק הדבר הכי טוב שהוא עשה, והוא פשוט לא רואה את זה ממטר.

אבל.. למרות כל מה שאמרתי אנשים נוטים לראות את האלבום הזה כקלאסיקה, וכסימן ההיכר של אדו ג'י, ואם להיות כנה איתכם, אני תמיד חשבתי שרואים את האלבום הזה כ Wishing/Boston ועוד שמונה, אני חושב שאלה שני השירים הכי מוכרים של אדו, והם הסיבה היחידה שהאלבום הזה זוכה לכל כך הרבה כבוד.

עכשיו בנוגע לאמסי, אדו מספק פה את הסחורה, תמיד. אבל הבעיה היא שפה זה נגמר, חוץ מטראק אחד או שתיים הוא ממש לא הפיל אותי מהכסא, זה נשמע כאילו הוא קם בבוקר, שתה קפה, נסע לסטודיו, זרק כמה פאנצ'ים וחרוזים נחמדים וחזר הביתה. לרוב זה אגו קצת נדוש, וניסיון די כושל ליצור אולדסקול מודרני.

מה שכן, האלבום הזה די נתן במה לג'יישאון (נראה לי שכבר כתבתי את זה בהקדמה), שנשמע טוב מאוד רוב הזמן, לא עקבתי אחרי המשך הדרך שלו אז אני לא יכול לשפוט אבל האלבום הזה הוא אחלה של הופעת בכורה בשבילו.

אני מרגיש שדי קטלתי את האלבום הזה, זה לא כי הוא גרוע (להפך.. אם יש לכם זמן פנוי שימו את האוזניות ותלחצו פליי, זה ממש לא מטרד לאוזניים), זה פשוט כי אנשים נותנים לאלבום הזה הרבה יותר קרדיט ממה שמגיע לו, ופשוט הרגשתי שאני צריך לסטור את הטענה הזאת, במיוחד בגלל שלאדו היו חומרים הרבה יותר מעניינים מזה.

הפייבוריטים שלי:

Boston

School'em

Pay The Price

Wishing

Right Now

Revolution

הורדה:

http://www.mediafire.com/?52e3qj6c0s41p3j

Read more...

Mos Def - Black On Both Sides - 1999

Mos Def - Black On Both Sides - 1999

לאחר שהפרויקט שלו עם טאליב קוואלי הוכתר כאחד מאלבומי ההיפ הופ החשובים ביותר של סוף שנות התשעים, זה שעל פי המבקרים החזיר את ההיפ הופ למקורות שלו, הציפיות לאלבום הסולו הראשון של מוס דף היו גבוהות מאוד (מאוד). האלבום הזה הוא הכותר השני של מוס שיצא תחת הלייבל Rawkus (שאז עוד עדיין היו די בחיתולים), ואפילו נדחה במקצת כדי לתת מרחב נשימה לאלבום של בלאקסטאר (מוס דף וטאליב קוואלי למי שלא מכיר). 
באלבום אנחנו גם "נשחפים" בפעם הראשונה לכישורי השירה של מוס, שמסתבר שיש לו (רק חבל שזה לקח חלק גדול מידי בהמשך הקריירה שלו, אבל זה כבר סיפור אחר).. אם אנחנו כבר בעניין של סאונד אז חוץ מבאנגרים של פרימו, סייקו לס מהביטנאטס ודיאמונד די, וגם ביצוע בכלי חי של אגדת הג'אז וולדון אירוינג, תמצאו בקרדיטים עוד סלט של מפיקים, חלקם מבוססים וחלקם רק בתחילת דרכם מהאנדרגראונד הניו יורקי. בין "האלה שעוד בתחילת דרכם" ניתן למנות גם את מוס עצמו, שבאלבום הזה ביצא את צעדיו הראשונים בעולם ההפקה.. ואם כבר אנשים שתרמו לאלבום אז נעבור לנושא הבא, הראפרים היחידים שמתארחים פה הם החבר הטוב קוואלי ובאסטה ריימס (לפני ימי לינקן פארק). גם קיו טיפ מופיע פה אבל לא בדיוק הייתי קורא לריפרופ קצר בפזמון התארחות אז נשאיר אותו בצד, עוד אחת שמתארחת פה ועובדת די הרבה עם מוס דף היא Vinia Mojica שהיא חצי מהדואט עם מוס שמופיע בסוף האלבום.
חלקים מהאלבום שונו לפני השחרור הרשמי בגלל בעיות כאלה ואחרות (בעיקר בעיות סימפול), אבל על זה אני אפרט שאני אגיע לטראק הנכון. 
בשורות הראשונות ציינתי שהציפיות מהאלבום הזה היו גבוהות, וכמצופה ממנו (שוב, זה על פי המבקרים, את חוות הדעת שלי אני אתן בסוף הסיקור) מוס דף עמד בהן, והוגדר כאחד האמסיז החשובים ביותר, העתיד של ההיפ הופ הניו יורקי לקראת פתיחת המילניום החדש (אם מוס דף היה באמת העתיד של ההיפ הופ המצב שלנו היה בעננים). עם הביקורות באו גם המכירות, ונכון להיום האלבום מכר יותר מחצי מיליון עותקים וזיכה את מוס דף באלבום זהב. 
אני בטוח שהבנתם את הסיפור הכללי מאחורי האלבום, אז נתחיל בפירוט.


1. Fear Not Of Man
אחלה וורס של מוס דף לקראת הסוף, אבל זה לא היה שווה שלוש דקות של אינטרו משעמם.


2. Hip Hop
עשרות ראפרים אחרים עשו את זה לפניו ואחריו, אבל מוס דף עם הפלואו אולי הכי רעב שאי פעם תשמעו ממנו מוציא את המיטב מהביט הזה של דיאמונד די, ועל הדרך מספר לנו קצת על התרבות הזאת וההיסטוריה של האנשים שלו.
We went from picking cotton"
To chain gang line chopping
To Be-Bopping
"To Hip-Hopping
אני מאמין שהרוב יאהבו את השיר הזה, סה"כ זאת אחלה דרך לפתוח אלבום בכורה, עם אחד הטראקים הבולטים בו.

3. Love
הפזמון נשמע טוב, אבל זה אולי בגלל שהשורות במקור של ראקים.. מוס נשמע פה אחלה אבל השיר הזה קצת משעמם, בכל זאת תשמעו אותו.


4. Ms. Fat Booty
שיר בחורות / מועדונים למעמד הגבוה. זה פשוט קלאסי - ביט מעולה, אחלה ביצוע של מוס וקצת הומור. השיר הכי מוכר מהאלבום הזה (שימו לב! לא אמרתי הכי טוב!) ומסיבה טובה יחסית, אני גם בטוח שרובכם מכירים אותו.. הרבה קרדיט על השיר הזה מגיע ל Ayatollah על הביט.


5. Speed Law
ביצוע מעולה של מוס דף, אבל מבחינת הסאונד משהו חסר פה, זה פשוט ריקני מדי (יש לי הרבה טענות ל 88 Keys על ההפקה הזאת). אבל בכל זאת..
Front chassis wrecked, but ock you can't be too upset"
Tow truck got my tape in the deck
I'm permanent like tattoos and birth marks
Third degree burn marks
Driving on tracks like Dale Earnheart
Stay on the low like the earth spot
Put a big loss on your earn chart
Nice since the nurse signed my birth chart
"Seldom seen but often heard, while your jams is barely heard
גם אגו הוא יודע.


6. Do It Now feat. Busta Rhymes
השיר הזה לא נשמע כל כך קשור, ובאסטה די דפק אותו..
חבל היה אחלה ביט.


7. Got
הנה התרומה של המפיק של טרייב (Called Quest, ואין לי כוח לכתב את השם שלו). למען האמת גם הביצוע של מוס דף נשמע קצת מושפע מטרייב, אבל זה טוב (לפחות אמור להיות..). 
חוץ מהפזמון המעצבן זה אחלה של שיר.


8. Umi Says
אני לא בקטע של שירה, אבל אני בטוח שמי שכן יתרשם מהיכולת הווקאלית של מוס, אחרי הכל גם אני זיהיתי פה כישרון.


9. New World Water
והנה לכם שיר פשוט גאוני.. רק מוס דף יכול לכתוב טקסט מעניין על מים (!), כן, כל השיר הזה עוסק במים, וכל מה שסובב אותם. אם לא הבנתם אז..
You can laugh and take it as a joke if you wanna"
But it don't rain for four weeks some summers
And it's about to get real wild in the half
"You be buying Evian just to take a fuckin bath
או בעניין שונה לגמרי:
(?Americans wastin it on some leisure shit (Say word"
"(And other nations be desperately seekin it (Let em know

פשוט תשמעו את השיר (ותחפשו את הליריקס בגוגל כי יש פה מסר..)

10. Rock N Roll

הנה אחד מהטראקים שמוס מזמר בהם (לפחות בהתחלה.. אחרי זה הוא החליט שהוא רוקיסט), ולמרות שאני לא אוהב שהוא עושה את זה גם ביניהם היו יותר טובים.

שיר חביב, זהו.

11. Know That feat. Talib Kweli

כל פעם שמוס וקוואלי עובדים ביחד על שיר הוא מיד נחקר בזכוכית מגדלת, ובדרך כלל גם מופנית אליו הרבה תשומת לב. במקרה הזה כל דבר שמוס וטאליב עבדו עליו בימים שאחרי בלאקסטאר מחוויר לעומת הבאנגר האולטימטיבי הזה.. הרבה בזכות (ובפעם השנייה יש לומר) Ayatollah.

12. Climb feat. Vinja Mojica
הנה הדואט המדובר, בכל מקרה זה לא בשבילי..


13. Brooklyn
והנה המחווה של מוס לשכונה שלו. הטראק הזה בנוי משלושה ביטים שונים, שכל וורס מקבל ביט משלו. הראשון די משעמם אבל השני ממש מכניס לקצב, השלישי הוא Who Shot Ya? והוא גם הוורס האהוב עליי. 
ד"א הוורס הראשון מציג את הצד היותר חיובי של ברוקלין, בזמן ששני האחרים מציגים קצת יותר את הצד הקר והאפל של קרוקלין.


14. Habitat
האמ.. די בקלות השיר הכי גרוע באלבום הזה, הייתי מדלג במקומכם.


15. Mr. Nigga
השיר הזה מדבר על אדם שחור מצליח מאוד שנתקל בגזענות בכל מקום רק בגלל צבע עורו.. כבר שמענו את זה מיליוני פעמים אבל מוס דף גרם לסיפור החרוש הזה להשמע מאוד מעניין עם כמה נגיעות הומוריסטיות וליריקס מעולים..
Now, who is the cat at Armani buyin wears"
"With the tourists who be askin him, do you work here?
או
Like, late night I'm on a first class flight"
The only brother in sight the flight attendent catch fright
I sit down in my seat, 2C
"She approach officially talkin about, "Excuse me
Her lips curl up into a tight space
"Cause she don't believe that I'm in the right place
ואיך שכחתי את אורח הכבוד. טוב תשכחו מזה הוא כולה דוחף שורה בפזמון.


16. Mathematics
מכירים את "סטטיסטיקה" של הדג נחש? אז זה בערך אותו דבר, רק שזה מבוצע הרבה הרבה יותר טוב.. (אם אתם לא יודעים על מה אני מדבר אז הטראק הזה הוא פשוט אוסף של סטטיסטיקות ונתונים)
אבל נתחיל דווקא עם הביט, שהופק ע"י פרימו. ביט קלאסי סטייל פרימו זה אחד מהדברים האלה שפשוט אפשר לדמיין שממש לא יתאימו למוס דף, אבל זה לא משנה כי הביט הזה (חוץ מהסקראצ'ים שנמצאים בין הוורסים) הוא ממש לא אחד מהביטים הקלאסיים האלה של פרימו, הוא פחות טוב מהם בהרבה, אבל לפחות מוס זורם עליו טוב. מבחינה ליריקלית (זה דורש התייחסות, בין היתר כי זה הטקסט האחרון באלבום ובכלל כי מוס דף כתב אותו) זה די מעניין, אומנם הנושאים שמוס מדבר עליהם לפעמים לא כל כך קשורים אחד לשני אבל בקלות אפשר לשבת ולהקשיב.


17. May-December
אחלה של אינסטרומנטל.. לסיים את האלבום עם קצת מחשבות חיוביות.

האלבום הזה בהחלט עמד בציפיות (לי לפחות, ול 90% מהמבקרים).. בכלל אני חושב שזה בקלות משתווה ואפילו עוקף את בלאקסטאר בכמה פרמטרים, יצירתיות זה בטוח,לא רק שמוס שמר על הסקילז שלו, הוא גם שיפר אותם באופן די משמעותי ובעיקר מבחינה ליריקלית.
 לאחר ההצהרות האלו ברור שקנייה באה בחשבון, ואפילו מומלצת במיוחד בגלל שדי בקלות אפשר למצוא את האלבום הזה בארץ, רק שלמזלי ביום שאני עברתי בחנות מוסיקה שמכבדת את עצמה אזל להם המלאי.
אבל חזרה לנושא..
חבל שאחרי האלבום הזה מוס בחר להתרכז יותר בקריירה שלו כשחקן, ואם כבר עד שהוא מחליט קצת ליצור מוזיקה הרבה פעמים הוא חשב שאנחנו מעדיפים לשמוע אותו שר - אני, ועוד רבים אחרים ממש לא. בכלל, הרבה מהפאנבויז (ואני יכול לומר את זה על עצמי) של מוס דף מחזיקים ממנו בעיקר בגלל העבודות המוקדמות שלו ובעיקר האלבום הזה, ומ 99' והלאה בכל אלבום שהוא שיחרר הוא איבד עוד מהמעריצים האלה, אז בבקשה מוס, תפילה ממני ומשאר קהילת ההיפ הופ - תחזור לרפרפ, אתה עושה את זה הרבה יותר טוב מכל השיט האחר שאתה מתעסק בו.


שירים ששווים שמיעה:
Hip Hop
Ms. Fat Booty
Got
Umi Says (אם אתם בקטע של ווקאל סקילז)
New World Water
Know That feat. Talib Kweli
Brooklyn
Mr. Nigga
Mathematics
May December (אני יודע שזה אינסטרומנטל אבל הוא ממש נחמד)


הורדה:
http://www.mediafire.com/?8pd1xdzcco3lck7

Read more...

Blu & Exile - Below The Heavens - 2007

Blu & Exile - Below The Heavens - 2007

ב 07' שני מוזיקאים עם פוטנציאל אדיר החליטו לעבוד ביחד. אחד מהם היה בלו, ראפר חדש וצעיר דאז (גם עכשיו למען האמת). בלו, או בשמו המלא ג'ונסון בארנס היה בן (חורג יש לציין) לכומר שבמקרה מאוד אהב ראפ נוצרי וגוספל (למי שלא יודע אלה שני ז'אנרים מלאים בהטפות דתיות וכל החרא הזה..). ג'ונסון הצעיר הושפע מכך רבות ודרך הז'אנר גם נפתח לראפ אלטרנטיבי - באיזה ראיון שערכו איתו הוא הזכיר את קומון כאמסי האהוב עליו.. בזמן שתשמעו את האלבום הזה אולי תזהו את ההשפעות האלה מהילדות שלו. anyway בלו התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו כמשהו כמו הייפ מן "להשכיר". הוא הופיע ביחד עם הרכבי אלטרנטיב רבים ביניהם גם סלאם וילאג' והצמד אמנון שכלל גם את המפיק אקסייל (כבר נגיע אליו). ב 2004 בלו חתם בלייבל העצמאי Sound In Color ולמרבה ההפתעה העדיף אותו על פניי דת' רואו ואינטרסקופ הגדולות (כן.. צריך הרבה ביצים ואופי בשביל לעשות את זה), והתחיל לעבוד על אלבום הבכורה שלו ביחד עם המפיק אקסייל. 
טוב עכשיו הגענו גם אליו.. אקסייל הוא מפיק שהיה ידוע בעיקר בגלל היותו חצי מהצמד Emanon (יחד עם הראפר אלו בלאק). מחוץ לצמד אקסייל גם הפיק לשמות גדולים, ביניהם מוב דיפ, הג'וראסיק 5 וגוסטפייס קילה. הוא עבד עם בלו גם לפני האלבום הזה ונתן לו להתארח במספר טראקים מאלבום הבכורה שלו עצמו שיצא שנה לפני, הם גם היו חתומים באותו הלייבל.
עכשיו שסיימנו עם שניהם הגיע הזמן לדבר קצת על האלבום. ב 2007 האלבום סוף סוף יצא לאור. הביקורות לא איחרו לבוא - האלבום התקבל בברכה (שאני אומר בברכה אני מתכוון לפיות פעורים), המבקרים הכריזו על בלו כדבר הגדול הבא, ואקסייל קיבל אין סוף תשבוחות. האלבום הזה הוא ההגדרה המדוייקת לקלאסיקה מודרנית.
הקונספט קצת חרוש אבל עדיין מעניין - האלבום הזה אמור לספר לנו את סיפור חייו של בלו, בואו נראה אם הוא עשה את זה מעניין... 


1. My World Is...
פה בלו מספר קצת על עצמו. האינטרו של השיר הזה מכניס ישר לאווירה, בלו :
They still spell my name fucked up on they fliers, it’s B-L-U"
And if you see the E, drop ‘em
".'It’s how you droppin’ E from the beats E is droppin
בלו נשמע טוב למרות שבדרך כלל הפלואו שלו יותר איטי, אקסייל מביא ביט נחמד ומראה לנו שהוא עובד טוב עם סאמפלים ממוזיקת הסול, אבל בכל זאת הביט קצת מונוטוני ובכלל ההפקה הזאת קצת קיצ'ית. 
אחלה טראק לפתיחה אבל זה עוד לא זה..


2.  The Narrow Path
הטראק הזה מעניין מספיק בשביל שתשארו מרוכזים בליריקס של בלו,  שנותן לנו הרצאה על חציית קווים אדומים. ההפקה של אקסייל נשמעת פה לדעתי יותר טוב אבל זה עוד ילך וישתפר..


3. ('So(ul) Amazin' (Steel Blazin
So Amazing, נקודה. זה לא רק השיר הכי טוב באלבום הזה אלא גם אחד הדברים הכי טובים ומעניינים שיצאו בשנים האחרונות, החל מבלו שנשמע פה כל - כך טוב, הפזמון שבנוי רק מסקראצ'ים וצעקות של אקסייל אבל עדיין רק מעלה פה את הרמה, וכמובן גם אקסייל שנותן את ההפקה של חייו. גם אם אתם לא מתכננים להוריד את האלבום הזה, את השיר הזה אתם חייבים לשמוע (אפילו הקליפ די מגניב).

"I- I'm a hit you with the words that'll make ya soul vibe" - רק שתדע בלו, הצלחת...

".The new Pete and C.L. was Exile and B-L" - זה מהוורס האחרון של בלו, אני קצת נזהר שאני אומר את זה אבל הם בהחלט קרובים.

4. Juice n' Dranks feat. Taraach

ההפקה הזאת לגמרי לא נשמעת כמו אקסייל, אבל זה די נחמד, קצת פאנקי מדי בשבילו. גם האורח הראשון באלבום מופיע פה -  Taraach, די אכזב אותי השיר הזה, לא שידעתי בכלל למה לצפות.

5.  In Remembrance Of Me

ללא ספק אחד השירים שעושים את האלבום הזה. בלו מדבר על החיים, כמה מהר הם עוברים.
One minute youre a baby and the next"
your sexin without protection
"and now your holdin a baby like
הטראק הזה אשכרה מעלה לך (לי לפחות, לא יודע מה איתכם) חיוך, קצת להיזכר בכל מיני רגעים מהעבר.


6. Blu Colla Workers
השיר הזה קצת יותר קליל וכיף לאוזן, אולי כי בלו מדבר קצת לבחורות. אחרי ביצוע כזה גם אני הייתי יוצא איתו (טוב.. לא באמת אבל זה אחלה שיר). לא תצטרכו להתרכז יותר מדי בשביל להשאר מפוקסים. גם אקסייל עושה אחלה עבודה עם הביט הג'אזי הזה.


7. Dancing In The Rain
אחת ההפקות הטובות באלבום, הפסנתר הזה (סביר להניח שזה לא פסנתר אבל אני לא מבין בצלילים שכל דבר עושה) ברקע פשוט מהפנט. בלו מצליח לרגש עם הליריקס שלו, כולנו חווינו את היום האפור הזה.


8. First Things First
בלו עוד פעם מנסה להתחיל עם מישהי, רק שהפעם הוא אפילו לא יודע איך לגשת אליה. חלק מהשורות בליריקס פה הם פשוט פנינים.
I could be honest with you and tell you I'm a cheapskate"
"But, you probably seen me sharing drinks with my deejay
מתוך רבים אחרים. מה שכן אקסייל די פישל פה עם הביט, הוא לא נורא אבל לטראק הזה מגיע משהו יותר מחמיא.


9. No Greater Love
עוד שיר על אהבה, הביט מאוד פשוט ביחס לאחרים באלבום אבל באופן מפתחי הוא נשמע ממש טוב.
רק מהשורות האלה של הפזמון תבינו כבר על מה השיר.
Cause on the real ya'll there is no greater love"
People try all the time try to break us up
We keep it high up in the sky
"I gotta take it up...


10. Show Me The Good Life feat. Aloe Blacc, Joseph
I got a call from my girl last week"
She telling me about that time of the month and how it may not come
"Dropped the phone right before she said I might have a son


When it comes to being a man, shit I'm barely getting my feet wet"
Trying to hit reset knee deep in debt
"Trying to figure out how to feed a mouth that ain't got teeth yet
(אם זה מסובך מידי למישהו אז חברה של בלו התקשרה אליו וסיפרה לו שהיא בהיריון, ובלשון המעטה קשה לו לעכל את זה)
גם אם לא חוויתם את זה (וסביר להניח שלא), פשוט קשה לא להתחבר ברמה הרגשית לבן אדם, damn, אפילו הפזמון הזה מרגש. אקסייל הפעם עושה את העבודה עם ביט לא כל כך קונבנציונלי אבל מעולה, ובניגוד לפעם שעברה הפעם גם האורחים עושים את העבודה.
אחד הטראקים הכי טובים באלבום הזה.


11. 'Simply Amazin
הפלואו של בלו פה מונוטוני מדי לטעמי (הליריקס שלו סבבה אבל זה כבר שגרתי), וגם הביט הזה לא משהו.
שיר לא רע, אבל ללא ספק נפילה קטנה.


12. Cold Hearted
ליריקס מדהימים. ביט מדהים. סאמפל מדהים.
אם אני אכתוב שוב מדהים זה יראה מטומטם אבל זה נכון. הסיפור של השיר הזה כל כך עמוק, רואים (יותר נכון שומעים) שלא עברו על בלו חיים קלים בתור ילד. אני לא הולך להרוס לכם, תחפשו את הליריקס בגוגל, או שפשוט תשמעו את השיר.

13. (...The World Is (Below The Heavens
עוד שיר עם מסר חיובי לנוער על מצע ביט מעולה של אקסייל שאשכרה נשמע קצת הארדקור, אבל למי אכפת שהתוצאה כל כך טובה.


14. You Are Now In The Clouds
אחרי אלבום כזה איך אפשר שלא להיות? (לסתומים, תסתכלו על הכותרת של השיר)
ובזה הגענו לנקודה, זה לא בדיוק שיר, אלא יותר אאוטרו מאוד ארוך עם תודות לכל מי שעזר וכל זה... לפחות הביט נחמד.


פה נגמר האלבום רשמית, אבל למזלנו (או לא, את זה כבר נראה עוד מעט) יש עוד שני שירי בונוס וגם אינסטרומנטל של אקסייל


15. (I Am... (Bonus
בלו עוד פעם מתאר לנו את עצמו, אני בטוח שאחרי 14 טראקים כבר הבנו.. הביט נחמד אבל בלו לא יושב עליו כל כך טוב.


16. (Shhhh... (Bonus
אם הפעלתם את הטראק הזה ונדהתם לגלות שהמדיה פלייר שלכם הפסיק לעבוד, אז תרגעו. שלוש דקות של שקט מוחלט, אבל דווקא אחלה דרך לסיים אלבום כזה מדהים.


17. (For Once (Exile Bonus Beat
אינסטרומנטל של אקסייל, נחמד, אבל דומה מדי לשאר האלבום.


אם קראתם עד כאן ועקבתם אחרי השירים אז בטח תסכימו איתי פה. האלבום הזה פאקינג מדהים.
הביטים של אקסייל היו לרוב טובים מאוד, אבל ללא ספק מי שגונב את ההצגה הוא בלו. בדרך כלל שראפרים מנסים לדבר על נושאים רגישים, ובעיקר אהבה זה נשמע כמו בולשיט אחד ענק. אבל בלו עושה את זה כל כך טוב, ולא מפחד לגעת בדברים שאמסיז אחרים בדרך כלל מפשלים איתם.
כל האלבום הזה הוא מבט אינטימי ומרגש לתוך חייו של מישהו שבבירור היו בקרשים, אבל בכל זאת הוא מדבר על זה בכזה בטחון, באופן שבו המאזין פשוט חייב להבין אותו, להשתתף בצערו, וגם לשמוח בשבילו מתי שצריך. להוציא שיר אחד, וגם זה בגלל אורח הדיסק הזה הוא פשוט יצירת אומנות. אני חושב שהאלבום הזה כל כך אינטימי שהוא פשוט לא מצריך אורחים, בלו מדבר על עצמו ואין מישהו שיעשה את זה יותר טוב. 
וכמובן אקסייל.. אולי קודם קצת קטלתי אותו אבל תכל'ס האלבום הזה שופע בביטים מעולים, כאלה שאתה שומע ורצות לך רק מחשבות חיוביות בראש, הבעיה היא שבלו נשמע אפילו יותר טוב.
בושה לכל היפ הופ הד אמיתי שאין לו את זה באוסף (או לפחות על המחשב), מהטראק הראשון עד לאחרון, זאת פשוט חוויה (ד"א אני בטוח שהבנתם כבר שאני לא הולך לכתוב רשימה של "השירים הכי טובים" באלבום, זה פשוט לא נחוץ, תשמעו את ה-כ-ל). אני נהנתי מכל רגע בכתיבת הסיקור הזה, מקווה שגם אתם נהנתם לקרוא אותו.
וד"א, אני יודע שזה מתחיל לחפור אבל הייתי חייב לדחוף רק עוד שורה אחת:
"They still spell my name fucked up on they fliers, it’s B-L-U"
אם אותם האנשים שמעו את האלבום הזה, אני בטוח שהם כבר יודעים לאיית את השם שלו כמו שצריך.


הורדה:
http://www.mediafire.com/?6i6yz8sqr036sji

Read more...

Shad - When This Is Over - 2005

Shad - When This Is Over - 2005

(למי שתוהה, לפעמים אני מרשה ועוד ארשה לעצמי לחרוג ממה שכתבתי ב "מה בתוכניות?", במיוחד שזה אלבום שאני ממש מרגיש כמו זה)

אולי שמעתם עליו ואולי לא (וסביר להניח שאתם בקבוצה השנייה), אבל שאד (Shad) הוא אמסי מאוד מאוד מוכשר מקנדה (וזה בין אם שמעתם עליו או אם לא). ובכן לי תמיד הייתה שריטה להיפ הופ קנדי (אני מדבר על הדברים היותר איכותיים שיצאו משם, דרעק הוא לא דוגמה טובה), הסאונד המיוחד הזה.. הבעיה היא שאני ממש לא בקיא בתעשייה שם. שאד הוא מקום נהדר להתחיל, ולמען האמת גם לסיים.

סיפור חיים מעניין יש לבחור (מעכשיו אתם יכולים גם לקרוא לו שאדראצ' קאבאנגו, ככה ההורים שלו קוראים לו), שנולד בקניה לזוג הורים רואנדים, למזלו, לפני שהספיק להיפגע יותר מידי מהמצב של המשפחה הם היגרו ללונדון (לא זאת שעולה לכם לראש), קנדה.השנים חלפו להן (וכדאי לציין שעד לעכשיו הוא אפילו לא התחיל לכתוב), שאד, עכשיו תלמיד באוניברסיטה וגיטריסט בשעות הפנאי, קם בוקר אחד והחליט להשתתף בתחרות פרייסטייל לחובבנים ברדיו המקומי, לפחות זה הרושם שמתקבל, בהתבסס על העובדה שאין שום איזכור להיותו אמסי מתחיל לפני כן.

בכל מקרה, למרבה ההפתעה, בלי שום ניסיון בתחום, הוא זכה בפרס הגדול בתחרות, 17,500$. הרבה אפשר לעשות עם סכום כסף כזה, אבל שאד החליט להמשיך לרכוב על הגל והשקיע את כל כספי הזכייה בעבודה על אלבום סולו (כנראה התלהב מאוד מעצמו אחרי ההופעה ברדיו), שהופץ באופן עצמאי. וחבל. כי המכירות של האלבום היו ממש לא בשמיים, וללא ספק קצת עזרה מלייבל מנוסה הייתה עוזרת פה. אבל עכשיו למה שבאמת חשוב, הביקורות. אין מבקר אחד שלא התלהב מהתלמיד הצעיר והצנוע הזה, אפילו כישורי הנגינה של שאד (אם אתם לא יודעים על מה אני מדבר תחזרו לפסקה הקודמת) זכו רק לתשבוחות. רק שני אורחים מופיעים באלבום, ואחת מהם היא אמא שלו שתורמת קצת ספוקן וורד. המפיקים באלבום הם כמה חברה קנדים שאני לא מכיר וסביר להניח שגם אתם לא, חוץ מהם יש כמובן גם את שאד שכמו שאמרתי כבר פעמיים מנגן בגיטרה שלו ב 2-3 טראקים.

אז... ככה, תוך לא הרבה יותר משנה, שאד הפך מסטודנט באוניברסיטה, לאחד האמסיז המוערכים בקנדה ובכלל.

1. New School Leaders

על ההתחלה קיבלנו את אחד השירים הבולטים באלבום הזה.

שאד מגלם שתי דמויות, שני אמסיז. אחד מנוסה והשני עוד ילד, אם תשמעו את השיר תדעו גם על מה הם מדברים.

הנה.. הקטע הזה ייתן לכם מבט כללי אם לא הבנתם:

(?But you gotta have confidence (What about humilty"

Well I'm not sayin' be pompous kid, just recognize your ability

?'Cause a real emcee knows if he's competent, you feelin' me

?(Well are you feelin' me like do I got what it takes)

?Well do you got a vision, a purpose, a mic and some breaks

I know you got the passion 'cause I can see it in your face

"And that's already more than half of these cats that's makin' tapes

2. I Get Down

האלבום הזה מלא במטאפורות שיעלו לכם חיוך.

Never had to spray slugs"

So I don’t play thug

And try to fit with the killers

"Like OJ’s glove

ולאחת השורות הכי מקוריות ששמעתי בהיפ הופ:

"I'm the biggest thing outta Canada since Pamela's double D's"

בטראק הזה שאד גם מפגין לנו את יכולות הנגינה שלו, שיש לך כזה כישרון מי צריך מפיק?

3. Out Of Love

זה שיר על נשים "I'm like the letter Q, go nowhere without U beside me"

בעיות נשים "I want a Claire Huxtable ya'll"

ונשים בעיתיות "?When he drinks X does his stink breath impress"

כל אחד יכול לאהוב את זה. כל אחד גם אוהב ביט סטייל דילה, מה שהופך את השיר הזה לחוויה מאוד נעימה.

4. I'll Never Understand feat. Bernadette Kabango

בזמן ששאד מרפרפ, אמא שלו אומרת קצת ספוקן וורד ומספרת (ומסבירה לשאד, אבל אני בטוח שזה מבויים) את הסיפור המצמרר של המשפחה מימיהם ברואנדה בזמן הטבח (לא שהיום זה כל כך שונה). שאד מנסה לחפש סיבה הגיונית לכל הבלאגן הזה, ואמא שלו בכלל מנסה לסלוח לרוצחי משפחתה. סיפור מרגש, אין יותר אמיתי מזה.

5. Rock To It

הנה שוב הופעה חייה של שאד, וזה אפילו טוב יותר מפעם קודמת.

שאד שוב מעלה לי חיוך, עם עוד קצת מההומור שלו..

"Even back in '82 my ultrasound was the jam”

“I could fill my mouth with Prozac pills and I’d still get down”

רוק נ רול מסתבר יכול להשתלב יפה מאוד עם ראפ, ט'אמבס אפ לשאד שעשה בטראק הזה את ה-כ-ל (טוב נו.. יש איזה תוף ברקע אבל זה זניח) בעצמו.

6. The Greatest Construction Crew

איזה קונספט מדהים.

קבוצה של אנשים, עם שמות כמו "חוכמה" ו "דמיון", מתחברים יחדיו ויוצרים בן אדם.

הביצוע בהחלט מתאים לפרוייקט השאפתני הזה. אני אחסוך במילים, פשוט כי אין לי עוד מה לומר - אז תנו לשאד לבטא את עצמו..

7. Question Marks

השיר הזה קצת שקט מידי, אבל אם תקשיבו תשמעו את שאד מראפרפ על התנ"ך, דת, וסימני השאלה שעולים ממה שהזכרתי קודם - בקיצור, דברים שאני בדרך כלל לא כל כך אוהב לשמוע, אבל... (והנה הטוויסט) השיר הזה מעולה. (רגע, הביט היה יכול להיות טיפה יותר טוב)

?Like is he just and kind, compassionate, old, bearded, and vengeful"

,Indifferent? Omnipotent? And if so

,He must be some kind of sick old man

"cause the world as we know it is far from blissful'

8. Real Game

עד עכשיו כל הקונספטים המקוריים של שאד התקבלו בברכה, אבל זה קצת.. אממ.. בינוני?

הליריקס פה די מצחיקים אבל ביחס לשאר האלבום זה לא שווה בשיט.

תשמעו את זה פעם אחת, אולי תצחקו קצת אבל לא נראה לי שתשתמעו את זה שוב.

9. Wild

שאד נשמע פה טוב אבל אחרי דקה-שתיים הביט יימאס עליכם, הוא פשוט לא טוב.

10. A Story No One Told

אני חושב שזה אחד השירים (ובכלל הסיפורים) הכי יפים ששמעתי בחיים שלי.

איש זקן, על סף המוות מתעורר בוקר אחד ונזכר בחיים שעברו עליו, הוא יוצא החוצה ומצייר בכל העיר את סיפור חייו.

Then his wife and the townsfolk awoke and were shocked"

First by his passing, but then by what he wrote with his chalk

They got the roads blocked by a flock of postmen and cops

He wrote from his lot to the edge of town close to the docks

Where he used to watch the boats and often joked with his pops

"His folks had not long ago passed and now both with him walk

כן, הטראק הזה הוא סיפור ההתבגרות של בן אדם, ובחיי שאלה אולי היו ה 5 דקות הכי טובות שבזבזתי מהחיים שלי.

"For the greatest story no one told, Was just the story of an ordinary man growing old"

מה שמיוחד באלבום הזה זה שאחרי ששמעתי אותו אני יכול לספר לכם איפה שאד נולד, מה עבר על המשפחה של אמא שלו, באיזו אוניברסיטה הוא למד ו.. הבנתם את הפואנטה. האלבום הזה הוא אחד הדברים הכי אינטימים שיצא לי לשמוע בהיפ הופ, הוא פשוט אוטוביוגרפיה של מישהו שיודע לכתוב, לנגן, ולרפראפ, מישהו שאם לא הייתם יודעים מיהו הייתם חושבים שהטקסטים שלו נכתבו ע"י שייקספיר.

בחלק גדול מהאלבום בכלל תרגישו כאילו שאד מדבר איתכם, לא סתם פולט מילים חסרות משמעות, אלא משתף אותכם בסיפור שלו (בלי מילה מצונזרת אחת אפילו), ההפקות ו/או הפקות חיות באלבום הזה יגרמו לכם להרגיש כאילו אתם יושבים סביב מדורה וחולקים סיפורים עם חברים שלכם (אם חברים שלך ערסים וכל היום מדברים על זונות ומכות אז תשכחו מהמשפט האחרון). קשה לעכל שבתקציב דליל כזה האיש הזה הביא לנו יצירת אומנות, בשביל זה צריך כישרון. ד"א גם שני הטראקים שציינתי לרעה היו עוברים את בקרת האיכות שלי בכל מקרה אחר, אבל אחרי 8 טראקים לא פחות ממעולים פשוט ציפיתי ליותר.

לקנות או לא? אין פה שאלה, רק שיהיה לכם קשה למצוא את זה, מאוד. המקום היחיד שמוכרים בו את האלבום הוא עיר מגוריו של שאד, לונדון, קנדה. (שמעתי על אתר שקוראים לו אמאזון אם מישהו מעוניין)

הורדה:

http://www.mediafire.com/?nny8jz4062w7wyc

Read more...